האם צילינדר בעין בילדים הוא ממצא בודד או מלווה בעיות אחרות בעין?

לרוב הצילינדר מלווה בקוצר ראייה (מיופיה) או רוחק ראייה (היפרופיה).

צילינדר גם מעלה סיכון לפזילה ולעין עצלה.

מה הסיבה לצילינדר בעין אצל ילדים?

ברוב רובם של המקרים, צילינדר בעין של ילדים הוא ממצא מולד הקשור לתורשה. אם לאחד ההורים יש צילינדר, קיים סיכוי גבוה יותר שהוא יופיע גם אצל הילדים.

עם זאת, חשוב לציין שהצילינדר יכול להשתנות עם גדילת גלגל העין, מתח העפעפיים והתפתחות הפנים של הילד.

האם צילינדר נגרם מצפייה מרובה במסכים או מסיבה נרכשת אחרת?

לא.

צילינדר בילדים אינו נגרם כתוצאה מצפייה מרובה במסכים.

צילינדר בילדים אינו נגרם בגלל שהילד ישב קרוב מדי לטלוויזיה.

צילינדר בילדים לא נגרם בגלל קריאה בתאורה חלשה.

הסיבה לבלבול היא שכל אלו הם גורמים חשובים מאוד שעשויים להחמיר קוצר ראייה, אך הם אינם משנים את מבנה הקרנית הבסיסי.

מה שכן, שהיה ממושכת מול מסך עלולה להוביל לגרד, שמוביל בתורו להחמרה בצילינדר.

מהם הגורמים הנרכשים שיכולים לגרום או להחמיר צילינדר?

מעבר למקרים המולדים שמקורם לרוב בסיבה תורשתית, יש גורמים נוספים הקשורים לצילינדר בילדים וביניהם:

שינויים במבנה העפעף – לחץ של העפעפיים על הקרנית (למשל צניחת עפעף, פטוזיס) יכול לעיתים להשפיע על קימורה.

מצבים נדירים של הקרנית – במקרים מסוימים, מחלות קרנית (כמו קרטוקונוס, שבדרך כלל מופיע בגיל מאוחר יותר) יכולות לגרום לצילינדר גבוה ולא סדיר.

לידה מוקדמת (פגות) – לעיתים פגים נוטים לסבול משכיחות גבוהה יותר של ליקויי תשבורת, כולל צילינדר.

חבלה או ניתוח בעבר – פגיעות פיזיות בעין עלולות לשנות את צורת הקרנית ולגרום לצילינדר נרכש.

גרד – כבר אמרנו שצילינדר לא נגרם מגרד אבל בהחלט יכול להיות מוחמר בגלל גרד. לכן, בילדים עם צילינדר (ובכלל) מומלץ לטפל בכל גירוי או אלרגיה למניעת גרד כרוני.

מה מרגיש ילד עם צילינדר בעיניים?

צילינדר אינו כואב כמובן.

נכון שבספרי הלימוד כתוב שצילינדר קל יכול להיות אסימפטומטי, אך מניסיוני גם במקרים קלים, בהם חדות הראייה נשמרת, ניתן לזהות בעיות תפקודיות (לעתים קלות) אצל מטופלי הצעירים.

בנוסף, ילד שלא רואה טוב עשוי להפגין קשיים שלא תמיד מקושרים מיד לעיניים. הוא עלול להתעייף מהר יותר בפעילויות הדורשות ריכוז, להיתקל בחפצים, או להימנע ממשחקי כדור שדורשים תפיסת עומק מדויקת.

אמרנו כבר שצילינדר בעיניים משפיע על כל מרחבי הראייה של הילד. לכן, בניגוד לקוצר ראייה, שבו הילד רואה טוב מקרוב ומתקשה מרחוק, הצילינדר מטשטש את התמונה מקרוב ומרחוק.

עבור תלמיד בבית ספר, מצב זה יכול להוביל לקשיים משמעותיים בהעתקה מהלוח, כיוון שהמעבר בין הראייה לקרוב (מחברת) לרחוק (לוח) דורש מאמץ רב מהעין.

ילדים הם מומחים ב"פיצוי". הם עשויים לכווץ את העיניים (מצמוץ חזק) כדי לנסות למקד את התמונה, או להטות את הראש בזווית מסוימת שמאפשרת לאור להיכנס בצורה מעט יותר נוחה דרך הציר הפחות מעוות של הקרנית. המאמץ הממושך הזה גובה מחיר אנרגטי כבד, ולכן הורים רבים מדווחים שהילד חוזר מהגן או מבית הספר עייף במיוחד או סובל מתלונות על כאבי ראש (לרוב באזור המצח).

מה ההשפעה של צילינדר בעין בילדים ומה ההבדל ממבוגרים?

אצל מבוגרים, צילינדר הוא בעיקר מטרד שפוגע בחדות הראייה.

אצל ילדים המשמעות של צילינדר שאינו מאובחן או אינו מטופל כראוי היא גדולה הרבה יותר. זאת מהסיבה שמערכת הראייה (הנמצאת במוח) לומדת כל הזמן, מתפתחת ומשתנה.  

לכן, אם המוח מקבל באופן קבוע תמונה מטושטשת בגלל צילינדר אצל ילדים, הוא עלול "להתרגל" לראייה לקויה ואף להזניח את התפתחות האזורים במוח האחראים על הראייה החדה, מה שיביא בסופו של דבר לעין עצלה.

במילים אחרות, אם הצילינדר לא יתוקן באמצעות משקפיים לפני גיל 7-9 שנים, הקשרים העצביים בין העין למוח לא יתפתחו כראוי. במצב כזה, גם אם הילד ירכיב משקפיים בגיל מבוגר יותר או יעבור ניתוח לייזר, הראייה שלו לא תהיה חדה ב-100% כי המוח פשוט לא למד איך לראות.

כל זה בנוסף לכל הקשיים שהילד יחווה באזורים שונים בחיים לרבות מסגרות לימוד.

האם יש דרגות חומרה של צילינדר בילדים והאם יש קשר לתחלואה?

בהחלט.

ככל שהצילינדר יותר גבוה, עלולה להיות ירידה תפקודי לרבות ירידה באיכות הראייה, סנוור, הילות, ביצוע איטי יותר של משימות ועלייה חדה בשגיאות, ובהמשך קושי בנהיגה בלילה.

מתי נחשוד שלילד יש צילינדר?

היות וילדים, בטח ובטח הקטנים יותר, לא יודעים שהם אינם רואים תקין, הם פעמים רבות לא יתלוננו ולכן, עלינו לחפש סימנים התנהגותיים ופיזיים שעשויים להעיד על קושי.

לכן, אני רואה חשיבות רבה בהכרה של ההורים וצוות חינוכי בגן / בית ספר לסימנים שיכולים להעיד על בעיית ראייה בכלל וצילינדר בפרט.

מהם הסימנים שחשוב לשים אליהם לב ולפנות לבדיקת רופא עיניים מומחה בילדים?

בין הסימנים, שהם אוניברסליים לדעתי לא רק לצילינדר אלא לכל בעיה עינית אחרת (עודד פה תהיה הפנייה לפרק על סימנים שמצדיקים בדיקת רופא עיניים).

• כיווץ של עיניים – ניסיון מלאכותי ליצור חריר קטן יותר לאור כדי לשפר את החדות.
• הטיית ראש הצידה או קדימה – ניסיון של הילד לחפש אחר הזווית האופטימלית שבה הצילינדר מפריע פחות.
• עצימת עין אחת – ניסיון של הילד לבטל את הכפילות או הטשטוש שמגיעים מעין עם צילינדר גבוה יותר.
• תלונות על כאבי ראש – מנסיוני, בעיקר בשעות אחרי הצהריים, לאחר יום לימודים או פעילות מאומצת.
• שפשוף עיניים תכוף – עדות לעייפות של שרירי העין המנסים לפצות על הליקוי.
• קירוב קיצוני של ספרים או מסכים – ניסיון של הילד להגדיל את הדמויות כדי להתגבר על הטשטוש.
• דילוג על שורות בקריאה – חוסר המיקוד גורם לאובדן המקום בטקסט.

אז איך מאבחנים ואיך מטפלים בצילינדר בילדים?

על זה בפרק הבא המוקדש יותר לאבחון ולחשיבות ההתערבות המוקדמת.

לסיכום, מטרת הפרק הזה הייתה להציג את הנושא ובעיקר לתת להורים סימנים לחשד ולצורך בבדיקת רופא עיניים המומחה לילדים.

מה לגבי אבחון וטיפול בצילינדר בילדים? בפרק הבא שיידון בנושאים אלה.

בהצלחה.